כשרות והידור במצות מצווה תופסים מקום חשוב ומרכזי בין בני ישראל המדקדקים בקיום המצוות. אם במשך ימות השנה רגילים בני התורה לחזר אחר כשרות מהודרת, הרי שבמצות מצווה של חג הפסח מרבים בזהירות ובהידור ביתר שאת, עד כדי "הידור לפנים מן ההידור", כדי לדעת בבירור שהמצות נאפו בזהירות מופלגת מכל חשש וסרך חמץ.שורש הדבר מבואר בדברי האריז״ל: “הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה”. על פי פנימיות התורה, שבה נתבארה מהות איסור החמץ, גוברת ההכרה עד כמה צריכים להתרחק אף מחשש כלשהו. מתוך כך נתקבלה בכלל ישראל מסורת קדושה, שעל פיה נהגו רבותינו נשיאינו להקפיד הקפדה יתירה על כשרות המצות ועל ענייני המאכלים בחג הפסח כולו.
תהליך הכנת המצה הוא מורכב ורב שלבים, החל מהיותה חיטה בשדה ועד לאריזתה. יש להבחין בין שני סוגי הידורים:
המצות נאפות במאפייה בעלת כשרות מהודרת ויראת שמים. על בסיס זה, מתווספת הקפדה יתירה על דקדוקי ההלכה המבוארים בשולחן ערוך אדמו״ר הזקן, ובפרט:
על אף שכל כשרות מהודרת היא טובה, במצות חבורה ישנן מעלות ייחודיות:
במסגרת פועלו של מכון “הידור מצווה”, נעשה מאמץ להנגיש את מצות החבורה לציבור הרחב ולעורר מודעות למעלתן. המכון שם דגש מיוחד על: