ברוכים הבאים
למכון 'הידור מצוה'
כאן תמצאו - ידע, חוויה, וחפצי מצווה מהודרים ויחודיים בהישג יד
הרב רוזנבלט יזם והוביל מהלכים עולמיים לחיזוק ועידוד לימוד תורני, ובמשך השנים הקים מפעלים תורניים משמעותיים.
כיום הוא משמש גם כראש ישיבה גבוהה "תורת חיים" שהינה גם מכון להכשרת רבנים, המעניק הסמכה הלכתית מקיפה הכוללת ידע מקצועי־מעשי הנדרש לרבנות בדורנו.
לצד תפקידיו, הינו מנהיג רוחני-רב בית כנסת "בית מנחם" חב"ד גני איילון-לוד וכמורה צדק של קהילת חב"ד בגני איילון-לוד מטעם בית ההוראה "היכל ליובאויטש" ומרצה בקורסים הלכתיים מתקדמים. מנהיגותו משלבת עומק תורני, ניסיון רב וראייה מערכתית — ומכוונת את המכון בדרך של מצוינות והידור.
- מכון הידור מצווה פועל לקידום הדרת המצוות באמצעות לימוד מעמיק, הנגשה מעשית, סדנאות חווייתיות והרצאות בערבי חגים.
- לרווחת הציבור מעניק המכון פיקוח ייעודי ותו איכות מיוחד לחפצי מצווה מהודרים העומדים בסטנדרט גבוה במיוחד שהציב.
- את פעילות המכון מוביל יו"ר המכון, המנווט את העשייה ברמה תורנית ומקצועית גבוהה.
שירותי המכון
מאמרי הלכה והשקפה
המצווה שבהידור
בין גבולות ההלכה להידור מרומם בקיום מצווה
הידור מצווה הוא מן המושגים המרכזיים והמלווים את עולם המצוות מאז ימי חז״ל ועד ימינו. הדרשה הידועה „זה א-לי ואנוהו” — פירושה להתנאות לפני הקב״ה במצוות — קבעה יסוד רוחני והלכתי כאחד: המצווה איננה פעולה טכנית בלבד, אלא מעשה שיש לו יופי, כבוד והדר. לכן, בצד עצם קיום המצווה, התפתחה התרבות הרוחנית של הידור — להשקיע, לדייק, להוסיף יופי והקפדה.
ההידור כדרך חיים בעבודת ה׳
העולם היהודי איננו עולם של „רשימת חובות”. המצוות אינן רק סדרה של פעולות שיש לבצע; הן מערכות חיים, ציר משמעות, דרך של קשר עם הקדושה. אחד הביטויים המובהקים לכך הוא מושג הידור מצווה — לא רק לקיים, אלא לקיים מתוך יופי, כבוד והדר.
מי קובע את הסטנדרט של ההידור?
הידור מצווה – שאלה של אחריות, לא רק של יופי. בעולם המצוות, מושג הידור מצווה נוגע לא רק ליופי חיצוני או להשקעה אסתטית, אלא לשאלה עמוקה יותר: כיצד קובעים את רמת הדיוק, האחריות והמצוינות הרוחנית בקיום המצווה. אך כאן עולה שאלה מרכזית: מי רשאי לקבוע מה נקרא “מהודר”? האם כל יצרן, סופר סת״ם, מגיה או משווק רשאי להגדיר בעצמו רמת הידור, או שמא ההידור חייב להישען על מסורת פסיקה, ידע הלכתי ושקיפות מלאה כלפי הציבור?
הרי שבמצות מצווה של חג הפסח מרבים בזהירות ובהידור ביתר שאת וביתר עוז, עד כדי הידור לפנים מן ההידור, כדי לדעת בבירור שהמצות נעשו ונאפו בהקפדה יתירה ובזהירות מופלגת מכל חשש וסרך חמץ.
כבר מימי אדמו״ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, נקבע מנהג מיוחד לחפש אתרוגים ממחוז קלבריה שבדרום איטליה, ומאז המשיכו כל רבותינו נשיאינו, עד הרבי, ליטול אתרוג ממקום זה דווקא,
גם בשנות מלחמות, קשיי דרכים והוצאות מרובות.
כבר מימי אדמו״ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, נקבע מנהג מיוחד לחפש אתרוגים ממחוז קלבריה שבדרום איטליה, ומאז המשיכו כל רבותינו נשיאינו, עד הרבי, ליטול אתרוג ממקום זה דווקא,
גם בשנות מלחמות, קשיי דרכים והוצאות מרובות.
ברוב הקהילות מקובל לקנות הדסים ארוזים בכשרויות מהודרות, וסומכים על הבדיקה שנעשתה מראש. יחד עם זאת, מקובל לעבור על ההדסים קודם אגידתם, לוודא שלא נשרו עלים וששילושם נשמר.
אולם מתוך דיוק לשונו של אדמו״ר הזקן נראה שיש מקום להקפדה יתירה על גדר „עבות”, ובפרט על דיוק השילוש, עד שיעמדו העלים „בשווה בעיגול אחד”, כמשמעות לשונו המדויקת.
אולם במסורת חב״ד, כפי שעולה מדברי אדמו״ר הזקן ושאר רבותינו נשיאינו, מודגש מאוד שהמצווה הזו איננה רק שאלה של כשרות פורמלית, אלא של הידור ושל ״לקיחה תמה״ – לקיחה שלמה, נקייה מספקות וחיסרונות, גם בגוף המין וגם במראית העין.
במאמר זה נתמקד בעיקר בלולב עצמו: במבנהו, בפסול ״נחלקה התיומת״, במשמעות קליפת ה״קארע״, ובדגשים המעשיים המייחדים את ״הלולב החב״די״.
בחינה הלכתית מעודכנתבעשורים האחרונים נפוצים בשוק שופרות שבהם פיית הצד הצר הוגדלה מעט, ולעיתים אף נעשה עיקום עדין בגוף השופר, במטרה להקל על התוקע ולהפיק קול יציב וחלק יותר.
שינוי זה מעלה שאלה הלכתית עקרונית: האם התערבות זו בצורת השופר פוסלת אותו, או שמא מדובר בהתאמה טכנית מותרת שאין בה פגיעה בכשרותו?
כדי לברר את הסוגיה יש לשוב אל היסוד ההלכתי של “והעברת שופר” ולדון במחלוקת הפוסקים האם שינוי בצדו האחד של השופר נחשב לסטייה מן הצורה הטבעית שעליה הקפידה התורה.
בפרשת שלח נאמר: „ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת… וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה׳ ועשיתם אותם” (במדבר ט״ו, ל״ח–מ״א),
ובספר דברים: „גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסֶה בה” (דברים כ״ב, י״ב).
מכאן עולה כי הציצית איננה רק סמל או קישוט, אלא מצווה שמטרתה לעורר את האדם לזכירת המצוות ולחיבור מתמיד לעבודת ה׳.
שו"ת ההידור
מה הופך חפץ מצווה למהודר באמת?
מהו תו האיכות של המכון?
למה חשוב לדעת אילו הידורים הושקעו במוצר?
למי מיועדת פעילות המכון?
מעגל השנה - שבט
ט"ו בשבט: המסע מההלכה אל הנשמה מגזירת הגמרא ועד להנהגות הרבי מליובאוויטש – גלו את המשמעות העמוקה של ראש השנה לאילנות. מאמר מרתק הסוקר את יסודות ההלכה, סוד אכילת הפירות והקשר הפנימי שבין "האדם לעץ השדה". בואו ללמוד איך הופכים יום של צמיחה בטבע למנוף של התחדשות, ברכה וחינוך יהודי שורשי.
תות שדה: איך אוכלים את זה נכון? מתוק, אדום ו... נגוע? המדריך המלא לברור ההלכתי והמעשי על החרקים בתות השדה. גלו מה קובעים גופי הכשרות המהודרים, אילו חרקים מסתתרים בפרי ואיך תוכלו להכשיר את התותים בבית בקלות. כל המידע ההלכתי שחובה להכיר כדי לשמור על כשרות המטבח ללא פשרות.
מעגל השנה - אדר
מנהג התחפושות בפורים: מנהג עתיק זה, המובא במהר"י מינץ (סימן טו) וברמ"א (תרצ"ו, ח), מעורר שאלות כבדות משקל: החל מאיסור "לא ילבש" ושיטת הט"ז המחמירה, ועד לדיני "עמידה לפני המלך" בתפילה כאשר מחופשים בתחפושת. גלה את גדרי המותר והאסור בראי גדולי הפוסקים והנהגת החינוך בתחפושת לילדים תוך כדי שמירה על קדושה.
חובת לבסומי בפורים: בירור גדרי הדין. האם מצוות "עד דלא ידע" מחייבת שכרות גמורה כשיטת השולחן ערוך, או שמא די בשינה כהכרעת הרמ"א? במאמר זה נברר האם חובה לשתות יין דווקא כדעת הרדב"ז, או שיוצאים בשאר משקאות כדעת חלק מהאחרונים, ונבחן את גבולות השמחה מול חובת הזהירות בברכות ובתפילה.
זמן הפורים בערי הספק: בירור גדרי המקום והזמן. מתי הופכת עיר ל"מסופקת" והאם די בחסרון ידיעה כדעת הבית יוסף או שמא נדרשת מסורת מבוססת כדעת רבי יוסף אביוב? במאמר זה נסקור את דירוג הערים של הגרי"מ טוקצ'ינסקי, נכריע כמי ההלכה בברכות המגילה ביומיים אלו, ונבחן את חומרת החזון איש בדין "סמוך ונראה" בבני ברק ובשאר ערי הקודש.
קורסים ויזואלים
קבצים תורניים להורדה
הדרת מינים
חוברת מחקר בת קרוב ל100 עמודים, על שלשה מתוך ארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות. רוב החוברת עוסקת במחקר והתחקות אחר חזקת כשרותם של אתרוגי קלבריה בתקופתנו
ושמרתם את המצות
גליון הסבר על תכליתם של הרמות שונות של הידור הקיימות באפיית מצות, כולל המחשות מהשטח
כזה ראה וקדש
הדפס מוקטן של חוברת המחשה ויזואלית הממחישה ומסבירה את שיעורי וכמויות האכילה הנדרשת במצוות ליל הסדר. הקובץ בגודלו המקורי תואם את גודלם המקורי של המאכלים וכך מסייע למדוד אותם. יצא לאור על ידי מכון הידור מצווה וניתן לרכישה בתוך "הגדת הרבי" בהוצאת חי"ש הפצת המעיינות.
ההרצאות משלבות עומק תורני עם שפה בהירה ומשכנעת, ומלוות במצגות מושקעות וחומרי המחשה המותאמים לקהל היעד.
ניתן להזמין הרצאות לקהילות, מוסדות חינוך, רבנים ואנשי מקצוע — בנושאי הידור מצווה שהמכון עוסק בהם, בדגש על חיבור בין עולם ההלכה למציאות החיים המעשית.
- הנספח ממחיש באופן חזותי ובגודל אמיתי – התואם במדויק לגודל ההדפסה – את שיעורי המצות, הכרפס, היין, המרור והחזרת הנדרשים לאכילה ולשתייה בליל הסדר.
- ההמחשה מלווה בהנחיות קצרות וברורות, בצירוף הערות שוליים למדניות, המבארות את יסודות הדרישות ההלכתיות הנוגעות לשיעורי האכילה והשתייה
- אחריות הלכתית: המדידות נערכו בפועל על ידי המכון עצמו, מתוך שאיפה לדיוק מרבי.
החוברת - כחלק מחזונו של המכון - מתייחדת בכך שהיא משלבת מחקר מחד ומסקנות ברורות ובולטות מאידך כך שהיא מתאימה לרמות שונות של קוראים. מסקנות המחקר המעשי וההלכתי מסוכמות בסוף כל פרק, בצורה שניתן לקרוא רק את מסקנות המחקר ולקבל תמונה קצרה מעשית אף בלא להתעמק בתוכן כולו.
נכון לרגע זה ניתן לרכוש את הקובץ באמצעות צור קשר ושליחת מייל למכון (עד להסדרת אפשרות הקניה הישירה באתר).
מוצרי הקודש שלנו
מענה הלכתי
כאן תוכל לפנות ולקבל תשובה בנושאי הלכה שונים ובמיוחד בנושאי הידור מצוה
- לאה אימנו 20, לוד, ישראל
+972-5437145412 - הידור מצווה- +972-0547703561 - הרב רוזנבלט
- hmitzva@gmail.com
- ראשון עד שישי - 08:00-19:00
ניתן ליצור קשר בכל נושא הלכתי, ובפרט בנושאים בהם עוסק המכון ומצויינים באתר זה. נשתדל להתייחס בתוך 24 שעות מעת הפניה
גלריות מרהיבות מפעולותיו השונות של המכון
צור קשר
- לאה אימנו 20, לוד, ישראל
- ראשון עד שישי - 08:00-19:00