מהדרים בתחפושות - מה כן ומה לא?!
התחפושת בפורים – הלכה, מנהג וחינוך
מנהג ישראל להתחפש בפורים בעזרת מסכות ("פרצופים") ומלבושים ססגוניים הוא מסורת עתיקה עוד מזמן הקדמונים. מנהג זה, הפשוט בכל תפוצות ישראל מזה מאות שנים, אינו רק שעשוע לילדים אלא טומן בחובו יסודות עמוקים של הסתר וגילוי, מהפך גורלות וחינוך לנשמה.
פרק א: מקור המנהג בראי ההלכה
העדות ההלכתית המוקדמת והמרכזית למנהג התחפושת מופיעה בדברי המהר"י מינץ. הוא מעיד כי גדולי וחסידי עולם ראו את בניהם ובנותיהם, חתניהם וכלותיהם, משנים את מלבושיהם בפורים ולא מחו בידם, ומכאן שהדבר היתר גמור הוא ([שו"ת מהר"י מינץ, סימן ט"ו]). מרן השולחן ערוך קיבע זאת להלכה: "נהגו ללבוש פרצופים בפורים" ([שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ו, סעיף ח']).על גדולי ישראל עצמם מסופר שנהגו להתחפש כדי לקיים מצוות. כך מובא על הרמ"א שסיפר הג"ר עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל, כי נהג בפורים ללבוש מסכה ולהחליף בגדים כדי לעבור בבתים ולהזכיר לציבור להתפלל ערבית בזמנה, שלא ישכחו זאת מחמת טרדת הסעודה והשמחה ([ספר לב העברי, חלק א', עמוד ד']).
פרק ב: המחלוקת על איסור "לא ילבש"
אחת הסוגיות המורכבות סביב המנהג היא שאלת האיסור "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה" ([דברים כ"ב, ה']).
- שיטת המקילים: הרמ"א פוסק כי בפורים מותר לאיש ללבוש בגדי אשה ולהיפך, שכן אין כוונתם להתנאות אסורה אלא לשמחה בעלמא ([רמ"א, אורח חיים, סימן תרצ"ו, סעיף ח']). ההיתר מתבסס על כך שאיסור "לא ילבש" חל רק כשהכוונה להתנאות, ובפורים הלבישה היא לשם שמחה בלבד ([דרכי משה; תוספות עבודה זרה, דף כ"ט]).
- שיטת המחמירים: מנגד, גדולי עולם יצאו באזהרות חמורות נגד מנהג זה. השל"ה הקדוש כותב שאין זו "משנת חסידים" ושומר נפשו ירחק מזה, כי זו שמחת הוללות ([של"ה, מסכת מגילה, פרק נר מצווה]). הט"ז קובע ש"השומע לאסור תבוא עליו הברכה" בשל המכשולות שיוצאים מכך ([ט"ז, יורה דעה, סימן קפ"ב, ס"ק ד']). הבאר הגולה אף מוסיף ש"הרבה גזירות וחורבנות נולדו על ידי זה, ואשרי המבטלם" ([באר הגולה, יורה דעה, סימן קפ"ב]).
- הכרעת המשנה ברורה: נכון להחמיר, אך המיקל לשנות רק מלבוש אחד באופן שעדיין ניכרת זהותו כאיש, אין למחות בידו ([משנה ברורה, סימן תרצ"ו, ס"ק ל']).
פרק ג: עשרת טעמי המנהג – הסתר וגילוי
להלן עשרה טעמים מרכזיים המובאים במקורות:
- תוספת שמחה: להרבות אורה, דיצה וחדווה ביום שבו "ליהודים הייתה אורה ושמחה" ([אוצר המנהגים; הרבי מדבר לילדי ישראל, עמוד 245]).
- הכל "כלפי חוץ": לפי הבני יששכר, כיוון שישראל השתחוו לצלם רק "כלפי חוץ", כך גם הגזירה נגדם הייתה רק "כלפי חוץ". התחפושת מסמלת שחטאי ישראל הם רק כיסוי חיצוני, ובפנים הם יראים ושלמים ([בני יששכר, מאמרי חודש אדר, מאמר ט', אות א']).
- הסתר פנים אלוקי: כשם שהקב"ה הסתיר פניו בפורים ("ואנכי הסתר אסתיר"), כך אנו מסתירים את פנינו במסכה ([גמרא חולין, דף קל"ט:; טעמי המנהגים, תתצ"ב]).
- זכר ללבוש המלכות: זכר למהפך של מרדכי, שעבר מבגדי שק ואפר ללבוש מלכות מפואר ([אליה רבה, סימן תרצ"ו, ס"ק ט"ו]).
- זכר ל"מתיהדים": זכר לעמי הארץ ש"מתיהדים" (עשו עצמם כיהודים) מחשש, אנו עושים עצמנו כדמות אחרת ([מחצית השקל על השולחן ערוך; פירוש הגר"א לאסתר]).
- זכר לנפילת ושתי: המדרש מספר שלושתי צמח זנב, וזה היה תחילת הישועה להמלכת אסתר. התחפושת היא זכר לנס זה ([אליה רבה, סימן תרצ"ו, ס"ק ט"ו]).
- מצוות "עד דלא ידע": התחפושת גורמת לכך שלא יהיה ניתן להבחין בקלות מי הוא העומד מולך, מה שמסייע לקיום המצווה של חוסר הבחנה ([ספר התודעה, פרק עשירי]).
- מתן בסתר: כדי למנוע בושה מהעניים הפושטים יד, נהגו הילדים והאביונים להתחפש כך שזהותם לא תוכר ([שו"ת משנה הלכות, חלק ג', סימן ס'; פורים וחודש אדר, עמוד צ"ד]).
- המקור לשנאת המן: שנאת עמלק נובעת מכך שיעקב לקח את הברכות מעשו כשהוא "מחופש" בבגדיו. התחפושת רומזת שאין המעשה שקר אלא נחלת עשו מגיעה לנו בדין ([ספר התודעה, פרק עשירי]).
- זכר למסכות במגילה: זכר לאסתר שהסתירה את מוצאה, לאליהו הנביא שהתחפש לחרבונה, ולמלאכים שהתחפשו לבני המן ([שו"ת כנסת יחזקאל; פרקי דרבי אליעזר, פרק נ']).
פרק ד: התחפושת בראי החינוך והזהירות מדמויות שליליות
הרבי מליובאוויטש העניק למנהג זה עומק חינוכי רב, תוך דגש על השפעת המעשה על הנפש. בשיחת תענית אסתר תשמ"ג עורר הרבי על שימת לב חינוכית בבחירת התחפושת ([התוועדויות תשמ"ג, חלק ב', עמוד 1031; לקוטי שיחות, חלק ל"א, עמוד 279]).השפעת הדמות על הנפש והזהירות מדמויות שליליות:הרבי הסביר כי הלבוש הוא ביטוי לנפש הפנימית ומשמש כ'מודל לחיקוי' המשפיע על שאיפות הילד. כאשר ילד מתחפש לדמות מסוימת, הוא רוצה לעשות זאת על הצד הטוב ביותר כדי לקבל מחמאות. לכן, כאשר הוא מתחפש לדמות שלילית (כמו המן או רשע), הוא מנסה בכל כוחו להידמות לה, והדבר מותיר בו חותם בנפש ([התוועדויות תשמ"ח, חלק ב', עמוד 413]). הרבי מדגיש כי אף אם הדבר נעשה לזמן קצר בלבד – הרושם של הדמות השלילית נותר מוטבע בנפש. על כן, יש לכוון את הילדים להתחפש לדמויות של קדושה וצדקות, כגון מרדכי היהודי לבנים ואסתר המלכה לבנות ([הוראת הרבי בטקסט המצורף]).הוראות נוספות של הרבי בעניין:
- לבישת עטרה: הרבי ציין לטובה את מנהג הקטנים ללבוש "עטרה" (כתר) וכתב: "ותבוא עליהם ברכה" ([שיחת שבת פרשת ויקרא תשמ"ח]).
- הקדמת ההכנות: המסכות והתחפושות צריכות להיות מוכנות כבר בתענית אסתר, כדי שהילדים יהיו מוכנים לקריאת המגילה בערב ([התוועדויות תשמ"ט, חלק ב', עמוד 438]).
- תחפושת להמן בהצגה: בתגובה לשאלה האם להימנע מהתחפושת גם בהצגה, ענה הרבי: "אם כן, אינה הצגה" (כלומר, בהצגה הדבר הכרחי לצורך הסיפור, אך לא כתחפושת אישית) ([ליקוט מענות קודש תשמ"ח]).
פרק ה: התפילה בתחפושת ודברי הפוסקים
האם מותר לעמוד בתפילה כשאנו מחופשים? כאן נחלקו הפוסקים:
- האוסרים: הגרי"ש אלישיב פסק שאין להתפלל בתחפושת אם אין היא ראויה לעמידה לפני מלך ([יבקשו מפיהו, פורים, חלק ב', שער ח']). הגר"ח קנייבסקי הוסיף שאין הדבר ראוי, ואם יכול – נכון שיתלבש כראוי ([עלי שי"ח, עמוד רי"ד]).
- המתירים: הרב שמואל וואזנר פסק להתיר, ובלבד שיעמוד בדרך כבוד ויראה כעומד לפני המלך ([שו"ת שבט הלוי, חלק י', סימן י"ח]). הוא סייג זאת ואמר שאין הכוונה לתחפושת של צחוק ממש כקוף וכדומה ([קובץ מבית לוי, תשס"ו]).
סיכום מעשי – איך נתחפש נכון?
מנהג התחפושת בפורים הוא מסורת יהודית עתיקה המבוססת על דברי המהר"י מינץ (סימן ט"ו) ונפסקה בשולחן ערוך (סימן תרצ"ו). למנהג עשרה טעמים מרכזיים, וביניהם: ביטוי להסתר הפנים האלוקי במגילה (חולין קלט:), זכר ללבוש המלכות של מרדכי (אליה רבה), והמסר הפנימי שגם כשיהודי חוטא "כלפי חוץ", ליבו נותר שלם עם ה' (בני יששכר).
*
מבחינה הלכתית, בעוד הרמ"א הקל בשינוי בגדי איש לאישה לשם שמחה, פוסקים רבים ובהם הט"ז והשל"ה הזהירו מכך מאוד.
*
בנושא התפילה, פסק ה'שבט הלוי' להתיר בתחפושת מכובדת, אך הגרי"ש אלישיב דרש לבוש הראוי לעמידה לפני מלך.
*
היבט מרכזי במאמר הוא משנתו החינוכית של הרבי מחב"ד (התוועדויות תשמ"ג), המזהיר כי התחפושת משפיעה על נפש הילד. הרבי הדגיש כי יש להתרחק מדמויות שליליות (כהמן ורשעים), שכן הניסיון להידמות להן מותיר חותם שלילי בנפש, ולכן יש לבחור בתחפושות של קדושה וצדקות.