מצוות פורים בערים ספק מוקפות
בירור הלכתי מקיף בדיני ערי הספק וזיהוין
פתיחה: הקשר שבין זמן למקום
חג הפורים מעמיד אותנו בפני סוגיה הלכתית-היסטורית ייחודית: הקשר שבין זמן קיום המצווה לבין המבנה הגיאוגרפי של ארץ ישראל ותפוצות הגולה. בעוד שכל המועדים נקבעים על פי לוח השנה בלבד, בפורים נקבע הזמן על פי מאפייני העיר ושיבת ציון המוקדמת. במאמר זה נצלול לעומק הסוגיה של "עיירות המסופקות", נבחן את גדרי הספק, את דעות הראשונים בברכות המגילה, ואת זיהוי הערים המעשי בימינו אנו.
פרק א: יסודות הדין – בין ירושלים לשושן
יסוד החלוקה בין ימי הפורים מפורש במגילת אסתר: "הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר... וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר" ([מגילת אסתר, פרק ט', פסוקים יט-כא]).חז"ל תיקנו שזמן המוקפים אינו תלוי במצב העיר בזמן נס פורים בפרס, אלא במצבה בימי יהושע בן נון. הטעם לכך, כפי שמובא בירושלמי, הוא כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהייתה חרבה באותה שעה, ולתלות את הנס בקדושת הארץ הקדומה ([תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א']). הדבר יוצר מצב בו ירושלים, שהייתה חרבה בזמן מרדכי ואסתר, חוגגת בט"ו כפי שחגגו בשושן הבירה.
פרק ב: מהו "ספק" בהלכה ובמציאות?
הגמרא במסכת מגילה מעידה כי כבר בזמן האמוראים נוצרו ספקות לגבי ערים מסוימות. מהמקורות עולה כי קיימים ארבעה סוגים עיקריים של ספקות המגדירים עיר כ"מסופקת":
- ספק במציאות ההלכתית: המקרה המפורסם ביותר הוא העיר טבריה. הגמרא מסתפקת האם ים כנרת נחשב כחומה לעניין זה ("ימה חומתה"). מכיוון שהספק לא הוכרע, היא נחשבת לעיר מסופקת לעולם ([תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה', עמוד ב']).
- ספק בקבלה ומסורת: כמו העיר "הוצל" בבבל, שבה נחלקו החכמים אם הייתה מוקפת חומה מימות יהושע או לא ([תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה', עמוד ב'; ר"ן על הרי"ף שם]).
- ספק במיקום העיר: ערים שהיו ודאי מוקפות חומה (כמו לוד ועכו), אך הספק הוא האם העיר המודרנית יושבת על אותה משבצת קרקע של העיר המקראית או שמא התרחקה ממנה ([הגרי"מ טוקאצ'ינסקי, עיר הקודש והמקדש, פרק כז ס"ק ד']).
- ספק מחסרון ידיעה: עיר עתיקה שוודאי הייתה קיימת, אך אין לנו שום מידע היסטורי או ארכיאולוגי אם הייתה מוקפת חומה אז ([שו"ת בית יוסף, סימן א']).
נחלקו האחרונים בהגדרת המושג "ספק". לדעת רבי יוסף אביוב, ספק הלכתי נוצר רק כאשר יש לנו מסורת מסופקת (בדומה לדין 'אשם תלוי'), ולא סתם מהעדר ידיעה. אולם, מרן הבית יוסף חולק וסובר שכל עיר עתיקה המוקפת חומה לפנינו היא בגדר ספק, שמא הייתה כך גם בימי יהושע ([בית יוסף, אורח חיים, סימן תרצ"ח; פרי חדש שם]).
פרק ג: קריאת המגילה וברכותיה בערי הספק
זהו אחד הדיונים המעמיקים ביותר בראשונים: כיצד יש לנהוג למעשה כאשר אנו קוראים את המגילה פעמיים? מצאנו ארבע דעות מרכזיות בראשונים:
- קריאה בשניהם וברכה רק בי"ד: זוהי שיטת רוב הראשונים, ובהם הרמב"ם והרי"ף. הטעם הוא שיום י"ד הוא "זמן קהילה לכל", ואף בן כרך יוצא בו ידי חובה בדיעבד. לכן מברכים ביום זה, וביום ט"ו קוראים ללא ברכה מחמת הספק ([רמב"ם, הלכות מגילה, פרק א', הלכה יא; שולחן ערוך, סימן תרפ"ח, סעיף ד']).
- קריאה וברכה רק בי"ד: שיטת הגאונים, הסוברים שהולכים אחר רוב העולם שאינו מוקף, ויום ט"ו הוא רשות בלבד ([תשובת הגאונים, סימן סג]).
- קריאה בשניהם ללא ברכה כלל: שיטת רבי יחיאל בן הרא"ש, מחשש ספק ברכות לבטלה גם בי"ד, כיוון שאולי החיוב הוא רק בט"ו ([טור, סימן תרפ"ח]).
- קריאה וברכה בשניהם: שיטת הריא"ז, הסובר שעל כל יום שיש בו חובת קריאה (אפילו מספק) יש לברך, ואין זו ברכה לבטלה אלא ברכת המצווה ([פסקי הריא"ז, מגילה פרק א']).
להלכה נפסק כדעה הראשונה: קוראים בי"ד בברכה, ובט"ו קוראים ללא ברכה ([משנה ברורה, סימן תרפ"ח, ס"ק יא; ביאור הגר"א שם ס"ק י']).
פרק ד: דירוג הערים המסופקות בישראל ובעולם
הגרי"מ טוקצ'ינסקי זצ"ל סיווג את הערים לארבע דרגות של ודאות וספק ([ספר ארץ ישראל, סימן ה; לוח ארץ ישראל]):
דרגה א: ודאי מוקף – ירושלים
ירושלים היא העיר היחידה שאין לגביה ספק שהייתה מוקפת מימות יהושע ועומדת במקומה, ולכן קוראים בה רק בט"ו.
דרגה ב: מסורת של ספק – קריאה ביומיים
אלו ערים עתיקות שהוחזקו כספק מוקף דורות רבים. ברשימה זו נכללות:
- חברון, שכם, עזה, יפו, לוד, עכו, צפת וחיפה. לגבי חברון ושכם קיים דיון מעניין: כיוון שהן היו ערי מקלט, יהושע פרץ את חומתן כדי שהרוצח יוכל להיכנס בקלות. נחלקו הפוסקים האם פריצה זו מבטלת את דין ה"מוקפת חומה" לעניין פורים ([עיר הקודש והמקדש, עמ' מה; משנת יוסף, חלק א', סימן נא]).
דרגה ג: ספק מיקום – קריאה ביומיים
ערים המוזכרות במקרא כמוקפות, אך לא עברה מסורת לעשות בהם יומיים כיון שיש ספק אם העיר הנוכחית יושבת על האתר המקורי: באר שבע, בית שאן, אשקלון ורמלה ([תקון יששכר, דף כג]).
דרגה ד: חסרון ידיעה ניכר – קריאה בי"ד בלבד
ערים כמו יבנה ונהלל, שבהן הקשר לעיר המקראית חלש מדי כדי ליצור ספק הלכתי מחייב ([לוח ארץ ישראל]).
פרק ה: דין הערים בחוץ לארץ
האם ייתכן דין ספק מוקף חומה בחו"ל?
- לדעת הרמב"ם: הדין חל בכל מקום בעולם, בתנאי שהעיר הייתה מוקפת בימי יהושע ([רמב"ם, הלכות מגילה, פרק א', הלכה ה']).
- בבגדד ודמשק: נהגו יומיים מספק מאז ומתמיד ([ברכי יוסף, סימן תרצ"ח]).
- בפראג: נהגו בעבר יומיים, אך הנודע ביהודה תמה על כך כיוון שלא הוכח שהייתה מיושבת בימי יהושע ([נודע ביהודה, מהדו"ק או"ח, סימן פג]).
פרק ו: דין העיר לוד
לגבי העיר לוד. כאמור, היא מהערים שיש מסורת שהיא בספק. כלומר, ודאי שהיא הייתה מוקפת חומה - על פי הגמרא, אך המסורת הייתה שעושים יומיים.
יש לציין כי העיר לוד באופן ספיציפי עוברת תהפוכות רבות מבחינת נושא הלכתי זה של פורים דמוקפין. רבה הקודם של לוד - הרב נתן אורטנר טען ואף ניסה לגייס גדולי ישראל עמו ששכונות מסויימות יושבות בוודאות על לוד המקראית ומשכך היא מוקפת בוודאות. גם כשלא הסכימו עימו גדולי הפוסקים לקובעה כמוקפת וודאית, קבעה כקרובה לוודאי עם משמעות הלכתית לכך עד כדי הוצאת ספר תורה גם ביום ט"ו וקריאה בו. כמו כן קרא לביטול מלאכה בשני הימים, ואמירת ועל הניסים בשני הימים בתוך התפילה.
גם הרב הנוכחי של העיר לוד הרב מאיר שמעון ביטון ממשיך בדרכו של הרב אורטנר.
לעומת זאת קהילת חב"ד בלוד על פי המסורת העוברת בין רבני הקהילה ועד לרב הנוכחי הרב ברוך בועז יורקוביץ מורים לעשות יום פורים בי"ד בלבד ברחבי העיר לוד. ורק הגר בעיר העתיקה יעשה גם בט"ו מספק. יריעה ספיצפית זו צרה מלהכיל את נימוקי השיטות כולם אך נציג כאן את מכתביהם של הרבנים בהם הם מנמקים בקצרה את גישתם.
הקהילות הליטאיות על רבניהם ובראשם הרב שבח צבי רוזנבלט והרב חזקיהו ברוידא ניגשים בגישה ממוצעת לעיר לוד מבחינת ההנהגה ההלכתית. וקבעו את הלכות היום כמו בכל ערי הספיקות ולא בדין מיוחד של קרוב לוודאי. כך גם גישתם של רבני עדות המזרח ובהסתמך על פסקיו של הרב עובדיה יוסף.
לקמן בסוף המאמר מכתבי הרבנים נושאי הגישות השונות.
פרק ז: שאר מצוות היום בערי הספק – הלכה למעשה
- על הניסים: המשנה ברורה פסק לאומרו בשני הימים ([משנה ברורה, סימן תרפ"ח, ס"ק יז]). אולם, מנהג האריז"ל והבן איש חי הוא להוסיפו בסוף התפילה ב"אלוקי נצור" ([כף החיים, סימן תרפ"ח, ס"ק כג]).
- מתנות לאביונים: נותנים בשני הימים ([משנה ברורה, סימן תרפ"ח, ס"ק י']).
- קריאת התורה: אין מוציאים ספר תורה בט"ו בערי הספק ([לוח ארץ ישראל]).
סיכום מעשי
בערי הספק (כמו יפו, טבריה, צפת וחברון) יש לנהוג כדלהלן:
- קריאת המגילה: בי"ד בברכה, בט"ו ללא ברכה.
- מתנות לאביונים: בשני הימים.
- סעודת פורים: עיקרה בי"ד, ובט"ו נהגו להוסיף מעט בשמחה.
למדת?! נבחנת! זכית! לשאלון גלול לסוף המאמר
נספח: מכתבי הרבנים לוד
