מהדרים בתחפושות - מה כן ומה לא?!
התחפושת, בהלכה ובהידור
המנהג להתחפש בימי הפורים עם מסכות על הפנים ובמבחר מלבושים ססגוניים הוא מנהג יהודי עתיק עוד מזמן הקדמונים, כפי שמבואר בתשובת מהר"י מינץ (סימן טו) ומובא ברמ"א (אורח חיים סימן תרצ"ו סעיף ח).ישנם רבנים שהתחפשו בעצמם, ואף הרמ"א בעצמו נהג כך. מסופר עליו (בספר לב העברי ח"א עמ' ד אות ב) שנפטר בגיל ל"ג, לאחר שכתב ל"ג ספרים, וזקן אחד סיפר שהרמ"א נהג ללבוש מסכה ולעבור בבתים בפורים כדי להזכיר לציבור להתפלל ערבית בזמנה ולא לשכוח את התפילה מחמת טרדת הסעודה והשמחה.
מדוע אנו מתחפשים? טעמי המנהג
התחפושת בפורים נושאת בחובה רבדים רוחניים עמוקים:
- זכר ללבוש המלכות: התחפושת היא זכר לנס שבו "ונהפוך הוא", כאשר מרדכי הצדיק יצא מלפני המלך בלבוש מלכות מפואר של תכלת וחור במקום השק והאפר (אליה רבה סימן תרצ"ו ס"ק טו). מכאן למדו שיש עניין להתחפש דווקא בבגדי מלכות יפים ולא בבגדים בזויים.
- גילוי ההסתר: המגילה כולה היא נס המלובש בדרך הטבע, ושם השם אינו מופיע בה במפורש אלא רק ברמזים. התחפושת מזכירה לנו שהקב"ה "מסתיר פניו" בתוך המציאות, כפי שנרמז בפסוק "ואנכי הסתר אסתיר" (גמרא חולין דף קלט:).
- הכל "כלפי חוץ": בני ישראל בימי נבוכדנצר השתחוו לצלם רק "כלפי חוץ" מחשש לחייהם, ולכן גם הגזירה הייתה רק "כלפי חוץ". אנו מכסים את הפנים כדי לומר שגם חטאינו הם רק 'תחפושת' חיצונית, אך בפנים הלב של כל יהודי ירא ושלם (בני יששכר, מאמרי חודש אדר, מאמר ט אות א).
- זכר למתיהדים: המקרא מציין כי "רבים מעמי הארץ מתיהדים" (אסתר ח, יז). יש מסבירים שהם רק עשו עצמם כיהודים מחשש, וזכר לכך אנו עושים עצמנו כדמות אחרת (מחצית השקל שם).
אתגרים הלכתיים: איסור "לא ילבש"
בכל השנה, קיים איסור גמור לאיש ללבוש בגד אישה (שולחן ערוך יורה דעה סימן קפב סעיף ה). לגבי פורים, נחלקו הפוסקים:
- שיטת הרמ"א: הרמ"א פסק באורח חיים (סימן תרצ"ו סעיף ח) שיש מתירים לשנות את המלבושים בפורים משום שהכוונה היא לשמחה בלבד ולא להתנאות אסורה.
- המחמירים: מנגד, הט"ז (יו"ד קפב ס"ק ד) והבאר הגולה כתבו שראוי לבטל מנהג זה. המשנה ברורה (סימן תרצ"ו ס"ק ל) מציין שאם לובש רק בגד אחד של המין השני וניכר שהוא איש, ייתכן שאין למחות.
- חינוך קטנים: לגבי ילדים קטנים, יש שהקילו במי שלא הגיע לגיל חינוך (שו"ת אגרות משה אבה"ע ח"ד סימן סב), אך גדולי ישראל כמו הסטייפלער והחזון איש הקפידו על כך מאוד משום חינוך לצניעות (ארחות רבינו ח"ג אות קה).
דיון דומה קיים לגבי לבישת טלית או "קיטל" כתחפושת. למרות החשש מהורדה מקדושה, החשוקי חמד (מגילה כו:) כותב שמותר להתחפש בהם כיוון שהם מוגדרים "תשמישי מצווה" בלבד.
לעמוד לפני המלך: התפילה בתחפושת
האם ניתן לעמוד לתפילה בלבוש משונה? ההלכה קובעת שאדם צריך להתפלל בבגדים שראוי לעמוד בהם לפני המלך (שולחן ערוך אורח חיים סימן צא סעיף ה).
- דעת הגרי"ש אלישיב: סבר שאין להתפלל בתחפושת שאינה ראויה לעמידה לפני המלך, ומי שיכול – נכון שיתלבש כראוי לתפילה (יבקשו מפיהו, פורים, ח"ב שער ח).
- דעת הגר"ח קנייבסקי: סבר שזהו זלזול בתפילה להתפלל בבגדים מוזרים (עלי שי"ח עמ' ריד).
- הסייג: גם המקילים מודים שתחפושת שהיא לצחוק ממש, כגון קוף וכדומה, אסורה בתפילה (שו"ת שבט הלוי ח"י סימן יח).
סיכום מעשי – איך נתחפש נכון?
- מנהג ישראל: יש עניין גדול להרבות בשמחה על ידי תחפושות ומסכות, ובלבד שייעשה בגדרי ההלכה.
- בחירת הדמות: כדאי לבחור דמויות חיוביות של צדיקים המשפיעות לטובה על נפש הילד (גיליון פרי חיים, תצוה תשע"ח). אין להתחפש לכומר או לדמויות של עבודה זרה (אשרי האיש ח"ג פ"ח).
- איסור לא ילבש: ראוי להימנע מלהתחפש לבן המין השני. המיקל לשנות רק חלק מהמלבושים באופן שניכרת זהותו, אין למחות בידו.
- כבוד התפילה: בשעת התפילה יש להקפיד על הופעה מכובדת. מומלץ להסיר מסכות ואביזרים המסיחים את הדעת לפני העמידה בתפילה מול מלך מלכי המלכים.
- זהירות בתחפושת גוי: דעת הגר"ח קנייבסקי היא שטוב להימנע מלהתחפש להמן או אחשורוש, כדי שלא יישאר בנפש רושם של רשעות.